אח/ אחות אקדמאי/ת
מקצוע מוביל לחיים
קחו את החלום צעד קדימה
בחרו מסלול
לימודים אקדמאים
הסבת אקדמאים

בחרו מקום לימודים מועדף
חיפה והצפון
תל אביב
גוש דן והשרון
השפלה
ירושלים
באר שבע והדרום
נקה
המשך
השאירו פרטים
חזרה


קרא עוד

מקצוע מוביל, יתרונות מובילים
  • תצילו חיים כדרך חיים
    כאח/ אחות אקדמאים תפעלו במצבי חרום ותקבעו בהחלטותיכם את איכות החיים העתידית של המטופל. כמו כן, תובילו ותנהיגו צוותים במצבי חרום ושגרה בכל אתרי הטיפול.
  • תחליטו על טיפול ותקבעו איכות חיים
    כאח/ אחות אקדמאים תסייעו בחיסון הציבור, במניעת התפשטות מחלות ובהדרכת הציבור לאורח חיים בריא.
  • תחנכו להרגלי בריאות ומניעת מחלות
    כאח/ אחות אקדמאים תלוו את האוכלוסייה בעתות הריון, לידה, ינקות, בגרות וזקנה, ברגעים השמחים וגם המאתגרים.
  • תפתחו קרירה מגוונת ומעצימה
    כאח/ אחות אקדמאים תעבדו בסביבה טכנולוגית מתקדמת ותיקחו חלק באתגרי העתיד של מערכת הבריאות בארץ ובעולם.
  • תזכו בסיפוק מקצועי ואקדמי ובתחושת שליחות אישית אדירה
    כאח/ אחות אקדמאים תיהנו לא רק מקריירה מגוונת ותגמול בהתאם, אלא גם מאפשרות לחקור ולהוביל הוראה לתארים מתקדמים.
  • תובילו בקדמת עולם הרפואה המדע והטכנולוגיה
    כאח/ אחות אקדמאים תדעו כיצד לאזן סימפטומים, למנוע או להקל על כאב ולהדריך לחיי נוחות בעת מחלות כרוניות.
  • תיהנו משכר גבוה ועבודה בטוחה
    מקצוע הסיעוד מאפשר עבודה בטוחה יכולת השתכרות גבוהה ותנאי העסקה גמישים.
סיפורי הצלחה
דניאל בן שלוש
"מה?! הפכת מעורך דין לאח אקדמי?! למה?!" את השאלה הזאת, אני שומע כמעט מדי יום. אז אם גם אתם מרימים גבה, התשובה באמת פשוטה. אז ככה... תמיד חשבתי שלעורך דין, יש את הכוח לעזור לאחרים ולשנות מציאות, אז למדתי משפטים. עם הזמן, הרצון שלי לעזור לאחרים לא השתנה אבל האינטרסים של הלקוחות שלי דרשו ממני להגיע למקומות אליהם, איך נאמר, לא שאפתי להגיע.
אם אתם חושבים שבאותו הרגע הייתה לי "התגלות" שאני צריך לעזוב הכול ולהיות אח, זה אמנם יכול היה להיות נחמד בשביל הסיפור, אבל זה ממש לא היה ככה. התהליך היה מורכב וארך לא מעט זמן... הרבה מחשבות למה כדאי, לא פחות מחשבות למה לא כדאי, שיחות והתלבטויות רבות עם אנשים קרובים וגם עם כאלה שעוסקים בסיעוד ובעיקר ניסיון להבין כמה שאפשר, האם ההחלטה להיות אח, נכונה בשלב הזה בחיים שלי.
אז עשיתי לעצמי רשימת יתרונות: מדובר בתחום רחב ומתפתח, גם טכנולוגית, אוכל לשלב לימודים אקדמאים לצד עבודה מעשית , יש גמישות בניהול הזמן... ולבסוף, חוץ מ"הראש", גם ה"לב" אמר את שלו: זה המקום להגשים נתינה אמיתית, כזו שמשנה ומשפיעה על חיים מדי יום.
אז החלפתי את חליפות המעצבים במדים לבנים ובעיקר, התחלתי לחייך. אומרים שזה טוב לבריאות
איילת שמואלי
את האמת?! כשאני אומרת לעצמי שבגיל 36, עם ארבע בנות קטנות, תואר ראשון ושני ובעיקר עבודה בתחום ההיי-טק, קמתי והפכתי להיות אחות אקדמאית...אני קצת מתקשה להאמין שהיה לי האומץ, אבל זה היה ועדיין- שווה כל רגע!
אז כאמור, עבדתי בחברת היי טק, ניהלתי פרויקטים ובהמשך הייתי אחראית קשרי לקוחות והדרכה בחברת סטארט אפ מצליחה. אני לא אגיד שלא נהניתי מהעבודה, אבל הרגשתי שאני לא במקום הנכון עבורי. כאילו אני מפספסת משהו... אז למדתי ליווי נשים אחרי לידה והדרכת הנקה, קיימתי מפגשים לנשים אחרי לידה ולאט לאט התחלתי "להתפקס" על הייעוד האמיתי שלי. באופן מוזר, דווקא לאחר לידת בתי הרביעית, עם כל המורכבות של חיי המשפחה והעבודה, הרגשתי שעכשיו הזמן "לקפוץ למים".
היה לי לא קל, בלשון המעטה, אבל למרות הלימודים האינטנסיביים הייתי מרותקת, אהבתי את הקשר הישיר עם המטופלים, את היכולת באמת להשפיע ולעזור לאדם בשעת קושי. בתום הלימודים שמחתי לראות שתחום הסיעוד מגוון מאוד וכל אחד יכול למצוא את הנישה המתאימה לו – החל ממקום העבודה (בי"ח, מרפאה, קהילה) דרך תחום העבודה, ועד להיקף המשרה. ידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה.
אז אם תגיעו למחלקת יולדות בביה"ח הדסה עין כרם, בואו להגיד שלום. אני כאן!
סיגל כהן בן דרור
מי משוגעת מספיק כדי להחליף חדרי מלון בחדרי ניתוח?! כסאות נוח בכיסאות גלגלים?! משקאות אקזוטיים באינפוזיות?! כן, כן...זאת אני! היי, שמי סיגל, בת 44, גרושה + 2 ולאחרונה התחלתי לימודי הסבה לסיעוד ב"הדסה" ואני מאושרת מכל רגע!
שנים ניסיתי לשלב נתינה בחיי היום יום שלי, אך בתור עוזרת אישית למנהל לא הצלחתי להתנדב לאחר שעות עבודה ארוכות. תוסיפו לזה שני קטנטנים שחיכו לי בבית...
רצה הגורל ונאלצתי לעבור ניתוח גדול בהדסה ואושפזתי למשך שלושה שבועות. האחיות במחלקה היו מדהימות, הן היו שם עבורי ונתנו לי להרגיש ש"הכל יהיה בסדר". כשהשתחררתי החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות: להיות שם בשביל האחר, לא "לפעמים", לא "כשיוצא", יום יום כדרך חיים. למרות היותי חד- הורית, הלכתי על זה והתקבלתי ללימודים.
בתחום המלונאות קיים המושג "הכול כלול"... היום מבחינתי הסיפוק, הריגוש והנתינה הם ה"הכל כלול" החדש שלי.
צופית טרופר
היי, שמי צופית טרופר, בת 37 ואמא גאה לארבעה.
לפני יותר מעשור סיימתי את לימודי הרוקחות ולאחר התנסות כרוקחת בבית מרקחת, עברתי לעבוד בחברת תרופות גדולה ומצליחה.
עבדתי שם במשך עשור בערך, האנשים היו כלבבי, ההנהלה מתחשבת והוגנת, התנאים היו סופר נוחים (רכב צמוד, משכורת גבוהה, נסיעות לחו"ל) , בנוסף, התמקצעתי מאוד בתחום הרוקחות, אבל למרות הכול, לדבר אחד לא מצאתי תרופה: לתחושת ההחמצה שבערה בי. רציתי לתת, לעזור ולשנות ולא באמת עשיתי אף אחד מהם.
אז חשבתי שהתנדבות באיזה פרויקט חברתי תשקיט לי את המחשבות, או אולי לעסוק בחינוך, אבל ככל שחשבתי על כך, הבנתי שעולם הסיעוד עונה במדוייק על כל הרצונות שלי: כאחות, אני יכולה לתרום בכל כך הרבה עולמות, מאחות בקהילה ,דרך מיילדת, טיפול נמרץ, אונקולוגיה, השתלות, חדרי ניתוח, מה לא?!
היום, כמעט לקראת סוף השנה הראשונה שלי, אני יכולה להגיד בבטחון שהטיפול הכי טוב לנשמה, הוא פשוט הגשמה!
עינת אליעז שניצר
"היחידים בינינו שיהיו מאושרים באמת הם אלו שחיפשו ומצאו את הדרך הטובה ביותר לשרת את בני האדם." (אלברט שוויצר – זוכה פרס נובל לשלום לשנת 1952)
ומהי אותה הדרך שתוביל אותנו לאושר?
שנים רבות ידעתי כי אני לא במקצוע הנכון. הייתי עורכת דין מצליחה. באחד מארגזי המסמכים במחסן ביתי ניתן יהיה למצוא תעודות המעידות על כך שסיימתי תואר ראשון ושני בהצטיינות. הייתי חברה בלשכת עורכי הדין בישראל ובניו יורק. עבדתי במשרד גדול במנהטן ולימים בפרקליטות בתל אביב. אבל זה לא היה זה. היה לי ברור שנועדתי למשהו אחר.
לכבוד יום הולדתי ה 41 הענקתי לעצמי מתנה –הסבת אקדמאיים לסיעוד. זאת הייתה החלטה משפחתית. ההתגייסות של בן זוגי וחמשת ילדינו לפרויקט הייתה מדהימה.
אני זוכרת את היום הראשון ללימודים, ה 21.04.2013, כאילו היה זה רק אתמול. הגעתי לבית הספר לסיעוד ע"ש זיווה טל, בתל השומר, נרגשת וחדורת מוטיבציה ללמוד ולהצליח. הופתעתי לפגוש אנשים שהגיעו לסיעוד מאותן הסיבות שאני הגעתי לשם. חבורה של מופלאים שרוצים ללמוד ולהתפתח ובסופו של דבר רוצים לעשות טוב לאחרים וטוב לעצמם.
את השנתיים וחצי של תוכנית ההסבה העברתי בין בית הספר לסיעוד למחלקות האשפוז בבית החולים תל השומר. סיעוד המבוגר, סיעוד הילד, סיעוד האישה, מחלקה פסיכיאטרית, חדר מיון. ההתנסויות הקליניות היו מאתגרות. דרשו מאתנו לשלוט במגוון מצבים מייצגים ולדעת לתת מענה כוללני למטופלים ובני משפחותיהם. דגש מיוחד הושם על נושא התקשורת הבין אישית עם מטופלים ועל החשיבות שבהדרכה כחלק מהצורך להעצים את המטופלים ולגרום להם להיענות לטיפול. את ההתנסות המתקדמת עשיתי במחלקה האונקולוגית בתל השומר. הרגשתי שאני רואה את הסיעוד במיטבו. חזרתי הביתה מאושרת. הרגשתי שבכל דבר שאני עושה, קטן כגדול, אני עושה למישהו טוב. לא היה לי ספק שאני בדיוק במקום בו אני רוצה להיות.
השנים חלפו ביעף. סיימתי את לימודי הסיעוד והמשכתי לקורס על בסיסי במיילדות. בימים אלה אני ניגשת למבחני ההסמכה במיילדות. אני מאחלת לעצמי להשתמש בארגז הכלים המשובח שקבלתי בבית הספר לסיעוד בתבונה וברגישות וליילד תינוקות בריאים להורים מאושרים.
כששואלים אותי מה אני עושה אני עונה בגאווה "אני אחות". אני מודה מידי בוקר על כך שאני ברת מזל שהתאפשר לי לעשות את השינוי ולהגשים את עצמי. אני ללא כל ספק מאושרת!!!
בהזדמנות זו אני רוצה להודות מקרב לב לצוות ההוראה ולהנהלת בית הספר לסיעוד ע"ש זיווה טל על שהענקתם לי עולם ידע חדש. מקצוע לחיים. "לפעמים חלומות מתגשמים".
video